רש"י על חולין ל״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

רש"י על חולין ל״ב ע״ב:א׳ » « רש"י על חולין ל״ב ע״ב:ג׳

1 חולין פתח ↗

אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן שֶׁשָּׁחַט וּלְבַסּוֹף פָּסַק, כָּאן שֶׁפָּסַק וּלְבַסּוֹף שָׁחַט. שָׁחַט וּלְבַסּוֹף פָּסַק – נִפְסֶלֶת בִּשְׁחִיטָה הִיא, פָּסַק וּלְבַסּוֹף שָׁחַט – כִּי דָּבָר אַחֵר גָּרַם לָהּ לִיפָּסֵל דָּמְיָא.

2 חולין פתח ↗

1 ששחט - את הוושט ולבסוף פסק את הגרגרת:

2 כדבר אחר גרם לה דמיא - דהא קודם שהתחיל בשחיטה נפסל אע"ג דבחדא שעתא היא:

רש"י על חולין ל״ב ע״ב:א׳ » « רש"י על חולין ל״ב ע״ב:ג׳